לא סתם אנטילופה

לוֹפָּה הָאַנְטִילוֹפָּה רָצְתָה חַיִּים חֲדָשִׁים. נִמְאַס לָהּ שֶׁכֻּלָּם מִתְיַחֲסִים רַק לַחַיּוֹת הַמְּיֻחָדוֹת שֶׁבַּכְּלוּבִים הַשְּׁכֵנִים. בֹּקֶר אֶחָד הִיא מַפְתִּיעָה אֶת כֻּלָּם וְרוֹקֶמֶת תָּכְנִית, וּמַהֵר מְאוֹד נַעֲשֵׂית לְכוֹכֶבֶת זוֹהֶרֶת בְּעוֹלַם הַחַיּוֹת וְהַיְּלָדִים. הַאִם עַכְשָׁו לוֹפָּה תַּרְגִּישׁ שְׂמֵחָה? הַאִם תִּמְצָא בְּכָךְ אֶת מַשְׁמָעוּת הַחַיִּים? זֶהוּ סִפּוּר עַל יָזְמָה, חֵרוּת וֶאֱמֶת פְּנִימִית, מִפְּרִי עֵטוֹ שֶׁל הַסּוֹפֵר דֹּב אֶלְבּוֹים, שֶׁסְּפָרָיו לִילָדִים עוֹסְקִים לְלֹא חֲשָׁשׁ גַּם בַּשְּׁאֵלוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הַחַיִּים